טיבי איציק נ' דימורה ז`נה ואח'

פסק דין

רקע ועובדות:

1.עניינה של התביעה שלפניי שני שטרות שהוגשו לביצוע נגד הנתבעת בשני תיקי הוצאה לפועל, האחד -  שטר חוב בסכום של 50,000 ₪ אשר הוגש לביצוע במסגרת תיק הוצל"פ מספר 22-03325-09-2 (נשוא בש"א 1840/09) והשני שטר חוב על סך 75,000 ₪, אשר הוגש לביצוע במסגרת תיק הוצל"פ מספר 22-03324-09-1 (נשוא בש"א 1803/09).

הזוכה העמיד תביעתו בשני התיקים על סכומים נמוכים מסכום השטר, לאור שיעור החוב הנטען על ידו.

2.החייבים בתיק ההוצאה לפועל הגישו התנגדותם לביצוע השטרות ולאחר שבית המשפט נוכח לראות, כי עסקינן במסכת עובדתית הנובעת מאותה עסקה, אחד את הדיון בתובענות לאחר שההתנגדויות שתיהן התקבלו בהסכמה ולמעשה נפתח תיק אזרחי אחד בגין שתי התובענות.

התיקים שניהם מנוהלים בתיק שנותר בכינויו בש"א 1803/09, אך עסקינן בתביעות הכספיות, לאחר קבלת ההתנגדויות.

3.התובע הינו בעליו של בית המצוי ברחוב גבעתי באשקלון. הנתבעת, המפעילה גן ילדים, שכרה מאת התובע את הבית מתוך כוונה להפעיל בו גן ילדים בחלק אחד ועל מנת להתגורר בחלקו האחר.

בנוסף, רכשה הנתבעת מאשת התובע ציוד לשם הפעלת הגן.

הצדדים חתמו על מספר הסכמי שכירות וכן נחתם בין הצדדים הסכם למכירת הציוד. הנתבעת חתמה על שני שטרי חוב, האחד להבטחת חיוביה על פי הסכם השכירות (ע"ס 50,000 ₪) והשני להבטחת חיוביה על פי הסכם מכירת הציוד (ע"ס 75,000 ₪).

הנתבע 2 חתם על שטרי החוב כערב להבטחת חיובי הנתבעת על פי שטרי החוב.

4.התובע הגיש את שני השטרות לביצוע, לאחר שלטענתו נותרה הנתבעת חייבת לו כספים בעיקר בגין נזקים שהותירה במושכר בנוגע לשטר האחד ובגין יתרת חוב בגין רכישת הציוד, בנוגע לשטר האחר.

5.בנוגע לחוב בגין הציוד, לא קיימת בין הצדדים מחלוקת בנוגע ליתרת החוב שטרם נפרעה בגין רכישת הציוד. טענות ההגנה של הנתבעת הינן טענות קיזוז, הנוגעות לעסקת השכרת הבית וכן טענה, כי בעת שרכשה את הציוד, נעשה הדבר מתוך הסתמכות של הצדדים על כך שהבית יושכר לתקופה ארוכה. כיוון שהנתבעת עזבה את המושכר כעבור שנת שכירות אחת בלבד, הרי שאין הצדקה למחיר שסוכם בגין רכישת הציוד, מה גם, שחלקו התברר כלא תקין.

6.בנוגע להסכם השכירות, התובע טוען, כי לקראת תום תקופת השכירות הראשונה, בחודש אפריל 2009, הודיעה לו הנתבעת, כי בכוונתה לנצל את תקופת האופציה ואולם יום או יומיים לפני תום תקופת השכירות, הודיעה לו הנתבעת, כי אין בדעתה לנצל את תקופת האופציה וכי היא תפנה אותו ביום 3.5.09.

לטענת התובע, הוא הגיע להסכמה בעל בעל הדירה אותה שכר, לפיה יוסיף להתגורר בדירה זו למשך שנה נוספת. בעת שהודיעה לו הנתבעת כי אין בדעתה לנצל את תקופת השכירות, נאלץ לבטל את ההסכמות אליהן הגיע עם בעל הדירה.

התובע טוען, כי בעת שהנתבעת עזבה את המושכר, הותירה הנתבעת במושכר נזקים רבים, הנתבעת פרקה יריעת דשא מלאכותי וכן סככת צל. כמו כן, נטלה הנתבעת מדפים שהיו בחדר ארונות. הנתבעת הותירה גופי תאורה שבורים וחסרים, הגם שקיבלה את המושכר לאחר שיפוץ כללי.

עוד הותירה הנתבעת את המושכר כששטיחים מודבקים על קירותיו, וכן לא צבעה את הקירות. הנתבעת הותירה אריחי קרמיקה שבורים במדרגות, בקירות ובמעברים. צילינדרים הוסרו ודלתות נשברו ונותרו ללא ידיות.

כמו כן, הנתבעת חיבלה בתשתיות ובכבלים של מערכת מצלמות במעגל סגור, למרות שאלו לא נמכרו בהסכם מכירת הציוד.

הנתבעת לכלכה את קירותיו החיצוניים של הבית וצבעה את גדר הבית בשלל צבעי הקשת.

לטענת התובע, פנה אל הנתבעת לאחר שנוכח לראות את היקף הנזקים ואף ביקר עם ב"כ הנתבעת בדירה, אלא שהנתבעת, באמצעות בא כוחה, ביקשה לפטור את התובע כנגד תשלום בסכום של 5,000 ₪.

7.לטענת התובע, סך הכל נותרה הנתבעת חייבת לו את הסכומים כדלקמן: